יום שלישי, 2 באפריל 2019

בחירות 2019 סיכום מצע המפלגות - חחח נראה לכם?! מה אני יונית לוי?!

הבלוג הזה הופך מגוחך עבורי. כל טור שאני מסיימת, מרגיש לי כאילו פסעתי עוד צעד לכיוון ועדת פרס נובל "לפיצוח ההתנהלות האנושית". מצד שני, הטורים כוללים בתוכם רשימה הולכת וגדלה של נושאים ותחומים שבהם אני כישלון מפואר, מה שגורם לי לחוסר נוחות. ובכל זאת, שלושה ימים לפני בחירות 2019 ביבי נגד גנץ - שילטון הטרולים על האינטרנט, אני מוסיפה עוד מסמר לארון חוסר התיפקוד שלי: פוליטיקה. 

אני אשכנזיה (לבנה ברמה שאני זוהרת בלילה) שמעסיקה את עצמה בכתיבה, בכיינות על העולם וצפייה בנטפליקס. משמע שלפי הסטיגמה הרווחת אני אמורה להיות שמאלנית. טוב אתם כבר אמורים לדעת שאיפה שאמורים ללכת בתלם, אני אצה רצה לאיבוד (בדוק איבדתי אמינות ברצה).

אז אם נגיד פה זה המרכז: ______
אז אני בימין 🤦‍♀️______ (אלוהים איך אני מתה לקעקע את האימוג'י הזה) טוב ימין לייט כזה כן? כיפה סרוגה - רק בלי הכיפה. למרות שיש לי קראש מטורף בימים האלה על חנוך דאום (המטורף בעל המודעות עצמית הכי חיננית שראיתי). והוא עושה לי חשק ל.. לא משנה! ששש אני מוציאה את עצמי מהריכוז.

אז איפה הייתי? אה, חוסר עמוד שדרה.
אני נפעמת מאנשים שהדעה שלהם מגובשת ומוחלטת בצורה שלא מאפשרת להם לנהל דיון אמיתי. שלא מוכנים אפילו לטרוח על מראית עין ולעשות את עצמם מקשיבים. נאמר להנהן, לצקצק ולמלמל מדי פעם איזו סיסמה סתמית כגון: זה לא הכל שחור ולבן, האמת איפשהו באמצע, לכל מטבע יש שני צדדים. אני לא חייבת שתתכוונו לזה. אבל אשמח לא להרגיש כמו עלה נידף ברוח. כי אני אישית מתערערת גם דקה אחרי שלקחתי משהו לאכול. זה שווה את הקלוריות? יש משהו יותר טעים בבית? ביסלי ועוגה נחשבים לארוחת ערב לגיטימית? (כלומר אם אני לא מעשנת גראס). 

אחרים לעומת זאת יודעים אם צריך לצאת מעזה או להיכנס אליה, לתת או לא לתת חלקים מהארץ, איך מורידים את מחיר הדירות ומפנים מפה את יוקר המחיה. וזה מרגיש לי שהם בטוחים בעצמם כמו שליהיא גרינר בטוחה שבגד הים שלה בהישרדות v.i.p נראה ויושב עליה אחלה. קיצר, עושה רושם שהכל עניין של לשדר ביטחון עצמי - וטימטום.

שלושה ימים לפני הבחירות ושיניתי את הדעה שלי עד כה לפחות שלוש פעמים. זה שאתם מפקידים את הגורל שלכם בידיים שלי, זה חסר אחריות.

פתאום בא לי הצבעת מחאה על המחאה (ובא לי גם ביסלי). אולי אני אצביע בכלל לביבי. עברתי שנה מטורפת ומתישה עם המון שינויים. אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד עכשיו עם פרידה וגרוע מזה - בוס חדש למדינה. יש לי כבר 3 מנהלים בשתי משרות שאני מתחזקת ואתם יודעים איך זה. מגיע מישהו חדש עם מלא אנרגיות להוכיח כמה הוא טוב. ישר מחפש מה לשנות, לתקן, מעיף עובדים ותיקים מנומנמים.
סתם יעשה בלאגן. 

למה אי אפשר שאתם תצביעו ב 9.4, אני אראה לאיזה כיוון אתם פונים ואז למחרת אני אצביע?
למה אין מועד ב' למתקשים?

קיצר, אסכם בחשוב ביותר:
יום חופש פורה, יעיל כלכלית למשק על חשבון המעסיק לכווווולכם(: 





















בודפשט לנכים (נעזרים).

כמה ימים אחרי שחזרתי מארה"ב ועוד לא הספקתי להתאושש מהאופריה, בא החמאס והביא עלינו את השביעי באוקטובר וכדי לעשות וידוא הריגה לחיים הקודמ...