בניסיון לערוך ספירת מלאי לרשימת החסרונות האין סופית שלי ולוודא שחלילה לא איבדתי בתקופה האחרונה אף אחת מהן מבלי שהבחנתי בכך, נתקלתי בבעיה לא צפויה והיא היכולת להחליט אם חלק מתכונות האופי שמשליכות על ההתנהלות וההתנהגות שלי, אמורות להיות מצויינות ברשימת היתרונות הקצרצרה שאני מתחזקת או שהן אכן שייכות לעמודת (עמודות - ברבים) הדברים שהופכים אותי לבלתי נסבלת שאני. כמי שרוב הזמן רואה את החיים "בקשת צבעים רחבה" של שחור ולבן (אופס, חיסרון) הדבר הזה גורם לי לחוסר נוחות. או ימינה או שמאלה אני מאוד מתקשה לחיות בחוסר וודאות (אופס, חיסרון). החיים שלי מורכבים בעיקר מאופי בעייתי, חוסר סבלנות ופיוז קצר, מה שאומר שיש לי יכולת פנומנלית להגיב לאירועים מתוך אינסטינקט שלעיתים רחוקות (ברור קרובות, תודה שתיקנתם אותי) גורם לי לחרטה ולכמות מסחרית של הלקאה עצמית שאותה אני יודעת לבצע בצורה מעוררת התפעלות (מה זאת אומרת התפעלות של מי? שלי). אני חייבת למתן קצת את הביקורת העצמית הזו כי אין לה תכלית. היא לא עוזרת לי ולא לאחרים. זה לא שהיא חלילה גורמת לי להיות אדם טוב יותר.
סביר להניח שחלק מהדברים יחזרו על עצמם, רק בנוסח שונה (חופרת – חיסרון) או יותר חמור מזה, ייסתרו אחד את השני בצורה מגוחכת (חוסר עקביות, חסרון)
שכנוע עצמי - אתחיל באחת מיכולות העל שאני מתחזקת. (אני חושבת שחייבת להיות חוברת קומיקס עם גיבורת על כזו בדמותי). אם הייתי מצליחה לסחוף ולשכנע אנשים בסביבתי בדעותיי ורצונותיי כמו שאני מצליחה לגרום לעצמי להאמין לי, החיים שלי היו נוחים יותר באופן משמעותי. הבעיה ביכולת הקסומה הזו היא חוסר יעילות אישית, מאחר והשימוש בה נעשה לרוב כדי להצדיק התנהגות בעייתית של אנשים אחרים כלפי או כלפיי האנושות באופן כללי והיא לא מנוצלת כדי להוכיח לעצמי את שלמותי (חורזת, חיסרון)
היכולת לסלוח – היכולת שלי לסלוח לאנשים היא ברמת מחדל. יכולתי להיות אישה מוכה נפלאה למי שרק היה טורח לרצות בי. אני יודעת שחלקכם חושבים שזוהי מעלה מצויינת אבל יש לה תופעת לוואי אחת ממש קטנטנה והיא תחושת העולב והרכרוכיות שמתלווה אליי באופן תמידי. נו, לא כל אחד חייב עמוד שידרה.
היכולת להכיל – בסופו של דבר זה סיכום יפה של שני הסעיפים הקודמים. זה משהו שמתקיים אצלי באופן בלתי נגמר – כמו לקסיקון הקללות שלי. ככל שהאיש יותר מורכב והאתגר גדול יותר כך אני מוקסמת יותר ומוכנה לקרב על היכולת להיות לידו מבלי להשמיד את היחסים, או אותו (המשפט נכתב בלשון זכר אך הוא מיועד לשני המינים). אני מבליגה, מוותרת וסופגת כל גחמה כאילו זה הגיוני. ואם בסופו של דבר הכל בחיים זה לקבל ולתת, אין לי מושג מה אני מקבלת אבל אני נותנת מלא זמן מהחיים שלי שיכולתי להשקיע באפיקים יעילים יותר כגון: חיסכון באנרגיות ושקט נפשי.
ללכת עד הסוף – זה בא לידי ביטוי בכל משימה שאני מציבה לעצמי (לא כולל דיאטות, לסיים מערכות יחסים מסויימות או להשתפר באופן כללי). אם אני רוצה משהו אני מאבדת שלוות נפש עד שהוא קורה (שלוות נפש – חיה באשליות, חיסרון) וזה לא קורה רק כשמדובר בי אלא גם במשימות שהועברו לכיווני, כשאני מתבקשת לעזור ובמערכות יחסים. ללכת עד הסוף כשמדובר בעבודה דורש טור בנפרד. אבל בוא נאמר שאם צריך להמר איך אני מסיימת את חיי, שימו כסף על זה שמוצאים את גופתי תחת ערימת ניירת אין סופית ביום ראשון אחרי שעבדתי איזה 17 שעות ביום שישי. אתם תודו לי אחר כך.
היכולת לתת – אני בור ללא תחתית של חוסר אחריות כלכלית. בשילוב עם חוסר שליטה (חסרת רסן, חיסרון) אין משהו שיעצור בעדי מלרכוש. כמות הכסף שאני מוציאה בשנה על עצמי קטנה משמעותית מכמות הכסף שאני מוציאה על האנשים שמקיפים אותי.מתנות לחגים, מתנות כי התעוררתי במצב רוח מרומם ומתנות כי יש מזג אוויר מצויין, כל סיבה היא לגיטימית מבחינתי. אני יודעת שזה נראה כמו משהו מבורך, אבל אם תשאלו את הצד המקבל תקבלו בעיקר מבוכה (מעיקה, חיסרון) והמון מילים מפרגנות כגון: את מטורפת, בשביל מה? ודי עם זה. אבל בגדול מי ששורד אותי פשוט נכנע ומאפשר לי לעשות כרצוני מתוך הבנה שיש קרבות שאי אפשר לנצח. על היכולת לקבל אגב אין צורך להתלבט היא ללא ספק ברשימת החסרונות שלי, קשה לי עם זה ממש.
אני שקופה כמו מים – היי היי, אולי מים עכורים, אבל עדיין מים. רואים עלי ממרחק כל גרם של עצבים, מבינים בקלות מתי אני אוהבת ומתי לא. יש רגעים שאני כל כולי מגוייסת לנסיון לשדר משהו שונה מהתחושה שמלווה אותי באותו הרגע. אחרי דקה אני מתייאשת ונוטה להתייחס לזה כמו לדיאטה: טוב פישלתי היום, נתחיל שוב מחר.
מודעות עצמית מוגזמת – זה היה יכול להיות סעיף מעולה ברשימת היתרונות אם רק הייתי מנצלת את הידע לכוח. אבל מעבר להבנה שאם יש סקאלה של בלתי נסבלות של בני האדם, אני לגמרי בעשירון העליון אני לא באמת מצליחה לשנות דבר. טוב, כוח רצון לא מופיע בשום מקום ברשימות שלי.
קיצר עזבו נו שיחררתי. יש מצב שאני סתם מגזימה ובסופו של דבר יש לי רק חיסרון אחד והוא שאין לי יתרונות.
