למה אני יודעת איפה אמא של הרבה אנשים עובדת

אחד הזנים הנחותים שמסתובבים בינינו ללא כל הפרעה ובלי לתת על כך את הדין הינו הכלאה של בני אדם "המיטב".
אם תשלבו את אלה שלא יודעים איך לסרב - שהם אנשים שככל הנראה חוששים שיש להם אלרגיה למילה "לא" ועל כן לא מוכנים לקחת סיכון ולומר אותה ואת אלו שמתעלמים מהבקשה שלך - שהם אנשים שבטוחים שאתה מעולה ברמזים ושתיקה תגרום לך לחשב מסלול מחדש למישהו אחר שהוא לא הם, תגיעו לזן "המובחר" שעונה כשאתה זקוק ממנו למשהו בחן ונימוס של עובד בארמון בקינגהאם "בטח, אין שום בעיה". ואכן הוא מיד הולך לא לעשות בשבילך כלום.
ככל "שהשום בעיה" לא קורה ולא מתבצעת שום פעולה שמוכיחה "שהשום בעיה" שלך בדרך להתבצע, אתה ניזכר שלא כל ההורים חינכו את הילדים שלהם לזה שהבטחות צריך לקיים. 

וכל פניה נוספת ותזכורת שאתה עדיין ממתין מקבלת אותו מענה חיובי וחינני. מה שמשאיר אותך מלא אופטימיות ותקווה שאולי הפעם זה יקרה. בכל זאת, האדם משדר כולו נופת צופים ודבש ניגר. זה לא הזמן לכעוס, לצעוק ולעשות מהומה שעלולה להעביר אותו לצד האפל של אנשים כמוני: מיזנטרופים במשרה מלאה שאיבדו אמון במין האנושי.

צריך סבלנות ואורך רוח אני ממלמלת לעצמי בעצבנות. זה לא אישי, ככה זה.
 אין מה לעשות. את חייבת להישאר
 ר - ג - ו - ע - ה !!! 

בכל יום שעובר. כשעוד שמש נעלמת בים, כשעוברות עוד 24 שעות שבהן נולדים ילדים חדשים טהורים ותמימים שיאלצו ללמוד מהר מאוד שבני אדם הם שיט של דבר, כשבמקביל אליהם אנשים נאספים אל בוראם ונגאלים מבני מינם הבלתי נסבלים.
אצלי מתקיימת עוד שיחה/מייל/פניה עם יונת דואר שלא קורה לאחריה כלום. מה שאומר שמכסת הקללות שאדושם הכל יכול העניק לי לשימוש עד תאריך פג התוקף שלי, הולכת ומצטמצמת. אני גם מבזבזת בזמן קצר הרבה מילים על המקצוע של אמא שלו (מה זה מאיפה אני יודעת? סתם ניחוש). 

כל הדבר הזה מבלבל אותי ממש.
אני צריכה שתוסיפו לשם המשפחה שלכם משהו שיקרה "שם ביצוע". לדוגמא:
נעמה אין לי שום כוונה - כהן.
ירון עושה בשמחה ובששון - לוי.
ואז תענו לי מה שבא לכם. אני כבר אדע לזהות במהירות שיא איפה אמא שלכם עובדת.