לאחרונה הבחנתי שאין לי מושג איך להתמודד עם מחמאות.
מי שמכיר אותי יודע שיש פגמים יותר בעייתיים באישיות שלי, כאלה שנדרש בהם טיפול בדחיפות רבה יותר. אבל מי שמכיר אותי יודע גם שאני מקרה אבוד.
בגדול זה יוצא שאני 100% מודעות עצמית שלא עוזרת לא לי ולא לאחרים.
מה שכן, חלק מהאנשים סביבי כל כך פגומים ומעצבנים בעצמם שאני חושבת שאני סוג של עונש שהם לגמרי ראויים לו.
טוב, אבל זה לא הנושא כרגע!! אני חייבת להפסיק להפריע לי.
איפה הייתי?
אה, מחמאות.
התגובה שלי בדרך כלל תהיה: תודה(: אבל אתה משוחד. (התגובה ניתנת לכל בן אנוש ללא הבדל דת, מין או גזע עליון - משמע נשים). אבל אני חייבת להפסיק עם זה. היום כשכל האפליקציות קוראות ומאזינות לנו, אני חוששת שזו תהיה עבירת השוחד הכי מוזרה בגינה אדם מצא את עצמו בכלא ולמרות חשדות של רבים אני נשבעת שאני סטרייטית מדי לכלא נשים.
אני מאמינה למחמאות לרגע קל בלבד, שבו ככל הנראה החושים שלי מתערפלים תחת ההתרגשות שאדם טרח לחטט עמוק בלקסיקון שלו ולמצוא בו מגוון מילים שמביעות הערכה.
אבל היי, אם קיטרתי בטור הקודם שלאנשים אין שום כוונה לרוב הדברים שיוצאים להם מהפה (אעדכן, אתקשר וכו') ואני הרי זקוקה ליציבות בחיים שלי, אז אל תצפו שאני אפול בפח הזה עכשיו.
בנוסף קיימת בעיה עם העובדה שלנוכח היותי אדם ציני עם הומור עצמי מוגזם, אני תמיד תוהה אם מדובר במחמאה או בנסיון סופר מתוחכם להעליב אותי.
נאמר:
את ממש כישרון מבוזבז. שרה מדהים, כותבת מצחיק ולא עושה עם זה כלום. - יש בזה משהו. אולי אני צריכה לטוס להודו, ללמוד לעשן, לעשות מדיטציות ולחשב את מסלול החיים שלי מחדש.
בכל מקרה לתשומת לבכם אני כבר בת 44, זה יהיה מסלול ממש קצר.
צבע השיער הזה הרבה יותר יפה לך. - זה אומר שבמשך חמש השנים האחרונות חסכתם ממני את הידיעה שעדיף שהייתי יוצאת מהבית עם שקית חומה על הראש?
ובוא נדבר רגע על ואוווו את נראית מדהים, לא הייתי מזהה אותך. - חבוב, כל המטרה במהפך הזה היתה שאנשים כמוך לא יזהו אותי.
את נראית צעירה לגילך - משמע נפשית אני משדרת שאני בשלה לשבת עם הזקנים בפארק ולהאכיל יונים?
לא נכנסת בכלל לעניין של: יווווו איך רזית כי למחשבות על זה אני צריכה ספר ולא בלוג.
קיצר, יכול להיות שהבעיה נובעת מזה שאצלי בראש הכל מתורגם במהירות האור "לשפת האם" שלי : צינית.
למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, הכותבת מבקשת שלא תמנעו ממנה את שישים השניות בהן היא חשה שאינה משתייכת לקטגוריה של אנשים ממוצעים ובינוניים ויש בה משהו מעבר לנרגנות ומיזנטרופיות.
אבל שיט חכו שניה. הולכת רגע לבדוק בגוגל אם זה סתם מטבע לשון או שבאמת אפשר להשמין מנחת.
וואי איזו כתיבה גרועה, מנסה להצחיק אבל לא מצליחה, לא קרעת אותי מצחוק, כותבת בצורה שלא מעוררת כל הזדהות או אמפתיה. ולעניין אחר, איך את עם מחמאות שמגיעות בצורה צינית? :)
השבמחקנדמה לי שבפסיכולוגית קוראים לזה עיקרון היחוס השלילי.
השבמחק