רובנו מעבירים את החיים במלחמה מתישה כנגד מה שהועבר אלינו כדבר מובנה.
בלי שטרחו להתייעץ איתנו מה תהיה המשמעות עבורנו, בלי שנתנו לנו להביע דעה, למחות בזמן או יכולת
אמיתית לשינוי.
מלחמה נגד הגנים.
כבר החליטו עבורי שאני באה לעולם, לא יכלו לפחות לתת לי לבחור את התנאים? מי לעזאזל מארגן את החוזים האלה? יש עו"ד בקהל?
אם היו שואלים אותי, הייתי מכוונת אותם לעיניים כחולות, רואת חשבון ובעלת רוגע פנימי.
במקום זה קיבלתי את כל המחלות של שני הצדדים, את העצבים, הרגישות המוגזמת ואת ההיסטריה.
קיצר, לקחו כל מה שרע ואמרו לעצמם היא יופי של אתגר לעצמה, בהצלחה!!!
הדבר החיובי היחיד שיצאתי איתו הוא שאין לי שיער לבן גם בגילי המתקדם.
וואלה יופי.
מאוד פרקטי. תודה שהשקעתם מחשבה עמוקה במה יעזור לי לעבור את החיים האלה (אימוג'י של אצבע משולשת).
רובנו המוחלט שואף להיות שונה מההורים שלנו. הבעיה היא שכולנו הדחקה אחת גדולה של העתק הדבק.
להתנתק ממה שהם - שהפך לאנחנו, זה מורכב כמו להתנתק מהוט.
אני לגמרי לא מכחישה שאני סוג של גרסה מתקדמת של אמא שלי. נגיד שכרגע אני אמא S6+.
המזל של בני האנוש שמונחים סביבי הוא שהיו כמה אנשים שחישלו אותי בשנים האחרונות.
כלומר חינכו אותי. או יותר מדוייק עיצבו אותי מחדש! הכי מדוייק: עשו לי גרסה מושקעת של אילוף הסוררת.
אז לטובתם וטובת ההמונים ערכתי מספר שינויים. זו היתה עיסקה כדאית. כי עכשיו אני יכולה לומר לאמא שלי בטון מתנשא: אני לגמרי מבינה אותך, כי אני כמוך. אבל אני למדתי (הכנס פה מונולוג של שעה, שעה וחצי) והגיע הזמן שגם את תביני.
בחרתי מטעמי מצפון (מטעמי מצפון = הייתי בלתי נסבלת וזה היה עושה לי ייסורי מצפון) לא להיות אמא.
אבל אני מכירה הורים ואין אחד מהם שלא מודה במבוכה נוראית, בעודו בוחן את שרוכי נעליו בניסיון לא להישיר מבט, שהוא אומר לילדים שלו כל משפט שהוא שמע כילד.
שמע, שנא ונשבע שלא יאמר ליוצאי חלציו לעולם.
תסגור את הדוד, תכבה את האור אם יצאת מהחדר, אני לא עובד בחברת חשמל. אני לא נהג מונית, כסף לא גדל על העצים, כשיהיו לך ילדים תבין ומשפט יום הדין: יום אחד אנחנו לא נהיה פה.
אם תחשבו על זה זה בסה"כ מקסים.
הזוועה הזו עוברת מדור לדור ושורדת יותר טוב מעבודת השורשים שאנחנו ממציאים בה ידע על קרובים מדרגה רביעית.
בחישוב פשוט:
אנחנו והגנים+הדחקה+חוסר מודעות+נסיונות נואשים לשדר שאנחנו מזן אחר = בול ההורים שלנו.
בכל מקרה, אם אתם שומעים שהפרסומות הופכת ל: חלית? נפצעת? חרא גנים? - התקשרו ללבנת פורן.
אל תשכחו ליידע אותי.
אהבתי. מאד
השבמחק