אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות זה לא להעמיד אנשים במבחנים ולא לצפות מהם לכלום. זה היה שיעור חשוב. כי עכשיו אני יכולה לצפות מאנשים ולהעמיד אותם במבחנים, כשאני חכמה יותר ויכולה לומר לעצמי:
פחחחח ידעתי!!!
גם שלוות נפש זה דבר משעמם. אם אני יכולה להעסיק את עצמי בכמויות גדולות של תסכול וסבל שאני מביאה על עצמי במו ידיי, זה מושלם. חשוב לי להיות עצמאית.
בטח כבר כתבתי את זה 20 פעם (תתנחמו באלה שמתקשרים איתי בעל פה ושמעו אותי אומרת את זה 38458 פעם) אנשים עסוקים בעיקר בעצמם. הסיכוי שהם יחושו את המצוקות שלכם בקטע טלפתי ויצרו קשר כשאתם זקוקים להם, או שהם יזכרו לבדוק התפתחויות בסיפור האחרון שחלקתם איתם הוא כמו לזכות בלוטו.
רק קלוש יותר.
מאחר ואתה יודע שאין לנהל מו"מ עם אנשים (ובעיקר עם טרוריסטים יודעת, אני רואה מספיק סדרות) על תשומת לב, אתה מנהל אותו עם עצמך. אז אתה מחליט שאם הוא מתקשר עד סוף השבוע, הכל סבבה. אם לא, אתה לא מתקשר אליו יותר בחיים!!! אבל אתה זהיר ולא רוצה לצאת בהצהרות, אז אתה לא מציין איזה חיים - יש זבובים שחיים גג 28 יום, אם כף יד לא דפקה אותם קודם.
אם אתם אנשים מספיק מתוחכמים, אתם בסופו של דבר תתקשרו קודם או תניחו בצד את כל עוגמת הנפש שצברתם כשיצרו אתכם קשר. זה יגרום לכם להרגיש אנשים טובים יותר, סלחניים, מכילים, בעלי ראייה בוגרת ואוהבי אדם שאינם נתפסים לקטנות.
זן נדיר ממש.
אם אתם כמוני, העלתם את עצמכם לדרגת קדושה. כי אני מוסיפה לתהליך קורטוב מכובד של הלקאה עצמית.
אחרי יום של התמרמרות, יום של כעס ודקה לפני היום שבו אני מבינה שאני סלחנית, מופלאה ושהעולם טוב יותר בזכות זה שאני מתקיימת בו, אני מוסיפה לעצמי יום של: נו באמת, מה אני רוצה ממנו? הוא עמוס בעניינים, יש לו טונות של צרות, יש לו חרא של תקופה ואני לא צריכה להעמיס עליו.
כמו שטוענים שיש קו דק בין שנאה לאהבה, ככה זה אצלי - רק בין לייצר הבנה לבין טימטום.
אנחנו כל הזמן בוחנים אנשים אם מספיק אכפת להם, אם הם מספיק קשובים, אם הם יהיו בשבילנו כשממש נצטרך אותם. מצפים מהם לתשומת לב, לפירגון כשהולך לנו, להשתתפות בצער כשלא. רוצים שיעשו בשבילנו מחוות קטנות מידי פעם. לא תמיד אנחנו מעמידים בפני אנשים את המכשולים האלה בצורה מכוונת. לפעמים זה בלי לשים לב. זה ריפלקס בלתי רצוני כמו לשהק.
כשאומרים שהמציאות עולה על כל דימיון, מתכוונים לכלב שחזר לבעליו אחרי 10 שנים, למישהו שגילה שהשכנה שלו היא אחותו התימניה החטופה, או לזה שאנשים חושבים שמשחקי מילים זה הומור לגיטימי.
לא לנס שגורם לבני אדם להתנהג כמו שאנחנו מצפים מהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה