אני ואתה נשנה את העולם אין מיי אס

האמת שזה אחד מהרגעים שאני מצירה על כך שאין לי אלפיי אלפים של קוראים שהייתי יכולה לצאת אליהם מפה בקריאה נרגשת ולהסביר: הפגנות הן לא תחביב.

אני מבינה שכל אדם צריך משהו להיאחז בו. תחביבים זו אחת ההמצאות היותר מוצלחות שאדושם הכל יכול יצר כדי שלא נתבע אותו על כל היתר.

אני אישית מודה בפה מלא שכבר כמה שנים אני מרגישה שאין לי מספיק תחביבים. טלויזיה ולהתעצבן (בסדר נו גם לעצבן) אנשים, לא מרגיש לי מספיק. בהתחשב בטענה שעבודה זה לא תחביב, אני מרגישה שאני צריכה עוד משהו שיגרום לי להתרגשות ונחת (לפני כמה חודשים הפכתי גם את הזמר תמיר גרינברג לסוג של תחביב!!!) זה לא שאני לא אוהבת או עושה עוד דברים, אבל לא מספיק. יש לי הרגשה שבשנים האחרונות (יותר מאז "רק לא ביבי" והקורונה) אנשים מתבלבלים בין הרצון שלהם להיות ולבלות יחד על בסיס נושא משותף, לבין הצורך לחלוק את הדעות שלהם עם אנשים שחושבים אחרת -  או מעדיפים לא לחשוב בכלל.

עשיתם קבוצת פייסבוק וגיליתם שיש המון אנשים כמוכם? כאלה שחושבים שהעננים מושתלים ומכסים לנו את השמש כדי שיוכלו להזריק לנו ויטמין די שיכיל שבב מעקב, ושביבי למעשה הרג את כולנו עם החיסונים וכולנו זומבים שחיים ביקום מקביל? אחלה. תשמרו את האנשים שלכם קרוב קרוב. אפילו ממש קרוב – כדי שלא יגיעו אלי בטעות. אני לא רוצה להיות חשופה לטימטום שטרם הוכח שהוא לא מדבק. תיפגשו גם פיזית, ברור. יקר לכם מסעדות? (על זה כבר הפגנתם?) שבו בגינה או בפארק ותעשו קפה על פזגזית. רק שחררו אותנו.

ברור לי שאתם חסידי אומות עולם ורוצים להציל את כולנו. אבל עזבו, גם ככה כולם מתים בסוף.

לרוב מדובר בקבוצות מאוד מגובשות של אנשים, שמקפידות לצווח על הנושא האטרקטיבי החם של הרגע, אין להם עניין בעקביות. האנשים שלדוגמא הפגינו מול הבית של ביבי כי הם התבאסו מזה שהוא נוכל ושהוא בעלה של שרה>עברו להפגין על מתן החיסונים, כי הם העדיפו למות רק מרעל שהם כבר מכירים>עברו להפגין נגד התו הירוק כי הם התבאסו מזה שאסרו עליהם להרוג אנשים שהחליטו בפזיזות שהם לא רוצים להיות חולים בקורונה>עברו להפגין מול הבית של שרון אלרועי פרייס ממשרד הבריאות, כי לטענתם קיימים חוקים שהיא אישית אחראית עליהם שבגדול משמעותם היא, שבוירוס הבא יש תכנית סדורה לשבט את כולנו (אולי הבנתי לא נכון). ומאז ועד עצם היום הזה הם מחפשים סיבות לדבר אל עצמם ואלינו. אבל למה אלינו??!!!!???

דוגמא נוספת היא יוצאת האח הגדול טל גלבוע, שאחרי שאכלה לנו את הראש על טבעונות והוציאה לנו את החשק לחיות יותר מאשר לאכול, סיימה עם הנושא שהפך בנתיים לסוג של מיינסטרים והתחילה לא לסתום על הכל. יש לה דעה מגובשת על כל דבר ועניין ובעיקר יש לה דעה מגובשת על זה שאכפת לנו שהיא קיימת.

אלוהים, כמה שזה מלא בחשיבות עצמית לחשוב שהדעות שלך חשובות למישהו או יכולות לשנות משהו - תרשמו יומן אישי ושחררו אותנו.

אני יודעת, אני יודעת. "אני ואתה נשנה את העולם" בלה בלה בלה.... תתחילו בלשנות גישה. לא יכול להיות שילדים קטנים כמו במקרה של שרון אלרועי לא יוכלו לצאת מהבית בלי שאנשים שגבוהים מהם במטר, יבהילו אותם ולא יתכן שבגין שום נושא- יחסמו כבישים שיגרמו לאנשים לשקול אם לנשום ישירות מצינור המפלט של הרכב כדי לסיים עם הפקק שיצרתם.

אמרו חכמים ממני, שנתינה נעשית בין היתר מתוך רצון לתת לעצמנו תחושת סיפוק. חברה שיהיה לכם ברור, זה לא תופס פה – זה לא נחשב נתינה כי זה תמיד על חשבון מישהו אחר. רוצים אחריות ציבורית ותחושת עילוי - לכו להאכיל קשישים.

ההפגנה היחידה שהייתי בה בחיי הייתה ב"הפגנת המיליון" על יוקר המחייה. זו באמת הייתה תקופה מסעירה. אוהלים, שירה בציבור ברחובות. זה כל כך הצליח לנו שמאז היוקר רק עולה.

אולי פחות מזיק לנו כי לא מדובר על מפגן פיזי (אבל ללא ספק מזיק לי אישית נפשית) לראות את החשיבות העצמית של סלבס למיניהם. רותם סלע (לדעתי האישית יצירת מופת של אדושם) כתבה אמש פוסט קורע לב לגבי מצב המורים בארץ. גיא פינס ו 100 החקיינים שלו העלו, היללו וציטטו. או קי. אבל מה המטרה? מה היא חידשה ואיך היא פותרת עם דברי החוכמה שלה בעיה של כמה עשורים? (חוץ מלממן כמה משכורות – יש לה כפרה, טפו מהעיניים של כולם). זו לא דעה חריגה, כל בן אנוש חושב ויודע שיש בעיה במשכורות המורים. זה נרשם מדם ליבה ומחר יעלה פוסט שלה מבלה בכרמים עם ילדיה הלבושים לבן ובקבוק יוקרתי של יין.

ואווו זה הטור הכי עצבני שלי אבר אה?

לא מוצא חן בעיניכם? מקסימום תפגינו.