יום שישי, 8 ביוני 2018
נשבעת שאני לא מבינה למה אתם לא מבינים שאני לא מבינה
יום שישי, 1 ביוני 2018
סליחה, אני רק שאלה. כמה מילים נרדפות יש למה שאני? - מושלמת.
אתם מכירים את מכתבי השרשרת האלה שכתוב בהם שצריך להעביר אותם הלאה לעשרה חברים? נו, אלה שכתוב בהם בדרך כלל משהו על אור, אהבה ומזל עתידי.
נווווו, אלה שבעיקר אמא שולחת.
ושאם חבר שלח לך אחד כזה לווטסאפ אתה בולק אותו ומחפש חבר חדש.
בא לי לעשות מהטור הזה מכתב שרשרת.
שמי שטורח לקרוא ומכיר חבר שלי, שיעביר לו את הטור ועל הדרך יזרוק את זה על עוד תשעה חברים שלו ליתר ביטחון.
האמת שאני לא חווה המון את התופעה שאכתוב עליה באופן אישי. אולי זה קשור לשלטון האימה והטרור שאני משליטה בנתיני. כלומר חברי!! סתם חוסר ריכוז נשבעת!!
אבל אני מתקשה להתמודד איתה גם כשהיא מתרחשת במרחב הציבורי בו אני מתקיימת וחולקת אוויר (וחיידקים) עם אנשים נוספים.
אני מתחילה לחשוב שהתנהלות בוגרת כוללת ברובה את היכולת להגיד שאתה אדם בוגר.
אז כאדם מאוד בוגר (טוב אמרתי את זה על עצמי בשנה האחרונה כ 5454 פעם, זה בטח עושה אותי ממש ממש בוגרת), אני מבינה שהעברת מידע ורכילות היא חלק מהיכולות המוצדקות שאלוהים נתן לנו כדי שלא נהרוג אחד את השני בלי לקחת רגע ולבדוק אם זו פעולה כדאית.
אחלה.
אבל אם אתם מעבירים לאדם מידע שנאמר עליו, אתם לא יכולים לצפות ממנו לקיים צו איסור פרסום על פרטי הפרשה.
לא יעזור לי לדעת שמישהו אומר עלי שאני נוראית אם לקחתם ממני את האופציה לגשת אליו, לטפוח לו על הכתף בעדינות, לחייך לעברו בנחת ולומר לו בקול שליו שהוא ממש טועה. אני הרבה יותר גרועה מזה. נוראית אני ביום טוב.
באותה הזדמנות גם אוכל לבקש לחדול מלהפיץ עלי שמועות שעלולות לגרום לציבור לפתח ציפיות גבוהות ממני חלילה וחס (טפו חמסה שום בצל).
קיצר, לקחת את המידע ולתעל אותו לטובתי, אבל לא פחות לטובת הכלל.
נוראית עלק. הלוואי רק נוראית!!!
אני מוצאת שהעברת מידע מהסוג הזה נוטה להתקיים בעיקר ממניע של שמחה לאיד. אם "זכיתם" הסיטואציה התקיימה מתוך שמחה לאיד+רוע+קנאה(התקיימה מתוך טימטום נטו זו גם אופציה סבירה בהחלט).
המתוחכמים יותר ישאלו אם אתה רוצה לדעת מה הם שמעו עליך. הם מפחדים לקחת אחריות על מצבך העתידי ועל כן חשוב להם לתת לך יכולת בחירה בין התמוטטות עצבים או רק להישאר סקרן ולא להצליח לחשוב על שום דבר אחר. רובם ישארו בסביבה לנחם, לסייע לך להתמודד - ולצלם ליו טיוב סרטון ויראלי במידה וזה יתפתח לאלימות.
אנשים מחליטים מי אתם לרוב בלי שום קשר למה שאתם חושבים על עצמכם או מה שאתם מנסים להיות. לנסות לשלוט בזה או לדעת איך הם רואים אתכם זה חכם כמו לשים אותי בהופעה של שרית חדד.
בכל מקרה עזבו כל מה שכתבתי.
אם אתם שומעים עלי משהו, תרגישו חופשי לספר. מעניין אותי לדעת כמה מילים נרדפות יש למילה מושלמת.
יום שבת, 26 במאי 2018
אם העיקר הבריאות. למה אנחנו טורחים על היתר?
האם אנשים מתנהלים כספר קלישאות מדבר מתוך הרגל? או מתוך חוסר רצון לפשפש בתאי המוח הפעילים שלהם בנסיון לאתר משפט מורכב עם משמעות?
יום ראשון, 20 במאי 2018
ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
זה לא בלתי אפשרי בעליל.
כלומר אם אתם לא לוקים בהפרעת קשב ויכולים להתרכז. זה יכול לדרוש המון זמן.
נראה לי שיותר ממה שמצליחים לערער אותי אנשים שמתנהלים מולי עם יכולת התקשורת של סטיבן הוקינג (תנצב"ה) אני מתערערת ונסערת מקיומם של אנשים שכאילו קראו את הבלוג שלי, שיננו אותו בעל פה, עשו מבחן וניגשו לחיים שלי גם אם לדקה כעוברי אורח כשהם מומחים לרונית החפרנית העצבנית.
אני לא מפסיקה לספר לכל מי שרק אפשר על החוויה המוזרה שניתקלתי בה, אני מוצאת את עצמי מוטרדת מזה שאלת המזל בטח ביזבזה את כל הטוב שהיה מיועד אלי לתקופה הקרובה על הארוע הספציפי הזה ואני מתמודדת עם הידיעה שאני לא זן נכחד וטוב שכך בהתחשב שאין לי רצון או יכולת להתרבות. משמע העולם ימשיך לייצר יצורים סבירים ובינוניים גם בהיעדרי.
יום רביעי, 16 במאי 2018
תודה על כל מה שנתת - ובתמורה חפירה קיבלת
יום שלישי, 8 במאי 2018
על חכם, תם ושאינה יודעת לריב
לריב היה מאז ומתמיד בין עשרת אלפים הדברים שאני ממש גרועה בהם.
בשנים האחרונות כל פעם כשנגררתי לסיטואציה הזו, לרוב זה היה עם חבר ממין זכר.
מה שגורם לי להגדיר את זה פחות כריב אלא יותר כחילוקי דעות עם אדם שאינו טועה מעולם או בסיכסוך פנימי ביני לבין עצמי.
כי גברים לא רבים. הם פשוט נעלמים וחוזרים לתקשר כשאת נרגעת כאילו לא התרחש דבר.
שהרי אין שום טעם לדבר על הדברים שברובם בכל מקרה התקיימו מבחינתם רק אצלך בראש.
במקרה שממש גרמת להם להשתגע, הם יגידו לך שאת מגזימה בדרישות ובציפיות שלך מהם.
זה אגב תופס גם אם בעבר תרמת להם כיליה וחתמת להם ערבות למשכנתא.
חברות זו לא זוגיות וכל עוד אין לך מסמך מרב או עו"ד אין בקשר הזה שום דבר מחייב.
אני בחורה עיקבית. מה שאומר שגם במקרים כאלה אני סובלת קשות ממחסור בסבלנות.
(זה בטח כמו ויטמין די. צריך חשיפה לשמש בשביל זה ולא ממש יוצא לי).
מבחינתי אם מדובר על אדם שאמור להישאר בחיים שלי, קח דקה ורבע/וחצי, תבין שגם לעשר אגורות יש שני צדדים ונתקדם.
ב 99% מהמקרים אין אמת מוחלטת. כל אחד ראה ויראה את הדברים אחרת והסיכוי שהאגו של מישהו יאפשר לו לשנות את דעתו, קלושה.
יש אנשים שצריכים לקחת לעצמם "תקופת צינון" (אף פעם לא הבנתי את המושג הזה. למה להיות חולים דווקא כשממתינים למשהו? אהההההההה הבנתי. עזבו לא משנה!!).
ובזמן הזה כל תא במוח שלי עסוק במחשבות על הארוע, בניתוח המצב ואני למעשה מקיימת שיחות שלמות שהאיש לא נוכח בהם.
וטוב שכך, בגדול הוא יכול רק להרוס.
אני מסתדרת איתו מעולה לבד.
אחרי שסיימתי את שבעת שלבי האבל, סליחה הריב!! שזה אומר: להזדעזע, לכעוס, לקטר, לדבר לעצמי, לפתח הבנה, לסלוח ולהתקדם.
כחלק מסינדרום האישה המוכה שלי, אני מוצאת את עצמי נפעמת מאנשים שהופכים במצבים האלה לסוג של חיית טרף. הם אסרטיבים, קשוחים ולא מוכנים לנהל מו"מ על דרך ההתנהלות שלהם. בעוד אנוכי מוכנה לסלוח לאנשים אם רק יפלט להם בטעות חיוך ידידותי לכיווני וכל זאת על מנת שאוכל להפסיק לדבר לעצמי ולהצליח לחזור לנשום באופן סדיר.
להתעלם מחיכוכים שנוצרו ולא לדבר עליהם בכלל זה הכי לשמור חסכון ליום סגריר. תמיד תוכל כעבור חמש שנים, כשאין שום קשר בין הארועים ושסביר שאף אחד מכם לא זוכר מה בדיוק קרה, לשלוף את כל התסכול שאגרת ולהתפוצץ בחוסר פרופורציה מוחלט ביחס לארוע הנוכחי.
יחסית לזה שיש לי פיוז רומני קצר, לזה שאני אימפולסיבית ובגדול חסרת תקנה. זה שהחיים שלי לא מלאים "בפסטיבלים" של עוגמות נפש ותסכולים מהסוג הזה, זה לא מובן מאליו.
ואם זה קורה איתכם, שתדעו שהכל אחלה. אני מדברת איתכם הכי טוב וצלול כשאתם לא באיזור.
יום שישי, 4 במאי 2018
חתולים/ילדים/גברים - איך נפלו גיבורות
בודפשט לנכים (נעזרים).
כמה ימים אחרי שחזרתי מארה"ב ועוד לא הספקתי להתאושש מהאופריה, בא החמאס והביא עלינו את השביעי באוקטובר וכדי לעשות וידוא הריגה לחיים הקודמ...
-
כמה ימים אחרי שחזרתי מארה"ב ועוד לא הספקתי להתאושש מהאופריה, בא החמאס והביא עלינו את השביעי באוקטובר וכדי לעשות וידוא הריגה לחיים הקודמ...
-
אם יש משהו שאני יודעת לעשות היטב זה להסביר, לנמק, להרחיב את ההסבר ולנמק עוד טיפה את הנימוק ואז לסכם את דבריי כדי לוודא שהובנתי כראוי. אולם...
-
ברוכים הבאים לבלוג הכי ארוך ומייגע שכתבתי עד כה. אני שוקלת להציע פרס כספי למי שיתחיל לקרוא ויצליח לגייס תעצומות נפש בסדר גודל שיצליחו לגרור...