כשאת לא אומרת לא, למה את מתכוונת

האנשים היחידים שיש להם יכולת נפשית לומר את המילה לא למישהו אחר - זה הורים לילדים שלהם. 

אגב, מאחר והם ככל הנראה רכשו זכויות על האופציה הזו, הם מרשים לעצמם להגיד את זה בלי טיפת רסן. 

אין לי ספק שלקדמן מהמועצה לשלום הילד מונח על השולחן תיק בגין מקרה שילד שאל את אמא שלו אם אפשר לנשום והיא ענתה לו: לא!! מתוך הרגל.

אבל מעבר לתקשורת בין הורים לילדים האופציה להעברת תשובה שלילית בין בני אדם אינה קיימת יותר.

מה שהחליף אותה אלו הפעולות: שתיקה והתעלמות.

מה הבעיה יא חארות?!?!?! אנשים יכולים לבקש, לשאול - ואתם אל מול השיקולים שלכם יכולים לסרב. 

תתאמנו מול המראה - לא!

תעשו אחד עם חיוך אחד בלי חיוך, כדי לבדוק עם איזה מהם אתם נראים פחות מבוהלים. 

קחו מחברת ותכתבו מאה פעם לא כאילו יש לכם פלאשבק לעונש מכיתה ב'. 

כנסו לווטסאפ סתם למישהו אקראי ותענו: לא. (אמן שזה בטעות יהיה לאמא וזה יגרור אותה לאלף שאלות).

או פשוט תגדלו ביצים (או ביציות).

לההההההה ברור נו. ברור לי שזה לא תמיד מפחד. יש מגוון הרבה יותר רחב של סיבות. 

ראשית אנשים כל הזמן עסוקים ואת עשרים השניות שיש להם לנשום ביום הם מעדיפים להשקיע בסירטון העירום החדש שטיפטף עלינו ענן של איזה סלב. 

הם גם מוטרדים מזה שתשובה שלילית תגרור בכיינות ונסיונות שכנוע וסביר שיש להם חתול מיוחם מתחת לחלון שהם מוכנים להאזין ליללות המעצבנות שלו יותר מאשר לך. 

לפעמים הם שותקים כי הם פשוט לא רוצים לבאס אותך. וזה עובד להם יופי. אתה באמת לא מתבאס אלא עסוק בלנתח את כל הבחירות שעשית בחיים שהובילו אותך לפנות אליהם מלכתחילה. 

ועולם כמנהגו נוהג. אז אחרי כמה ימים אתם מדברים כאילו לא קרה דבר. ואז במקום מתעלם אחד, יש שניים!!! במידה ובכל זאת הסוגיה תעלה ישלפו מנגד התשובות: לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי. אם האיש ממש אמיץ הוא ישתמש בראיתי ושכחתי ואם הוא אמיץ ושקרן אז הוא יאשפז איזה קרוב משפחה - שזה הכלב אכל לי את שיעורי הבית של התירוצים.

בהיבט סטטיסטי אין ספק שאנשים נוטים יותר לרפד את ה: לא שלהם בשקרים ותירוצים מופרכים שברור לך שאין להם שום אחיזה במציאות. לבחור מה יותר נורא בעיניי, התעלמות או שקרים/תירוצים זה בלתי אפשרי. זה כמו לבחור בין אבא לאמא (אמא קוראת את הבלוג, אז ברור שאמא!!).

בשנים האחרונות בהם הבנתי שבני אדם ברובם הם המון דברים, מודל להתנהגות הוא לא אחד מהם, פיתחתי תחביב להתעקש ללמד אנשים להגיד לי לא.

עכשיו אחרי תקופה ארוכה, בעודי בודקת את ההישגים שלי מול אנשים, את היכולת שלי לתאם איתם ציפיות, את היכולת שלהם להתמודד איתי, אני קולטת שלימדתי אותם להגיד לי לא בקלות מידי. 

זו היתה טעות.

ססססעמק.