לא ברור לי למה משייכים את עונת החגים לדכאונות אצל רווקים (או שזה רק בסדרות אמריקאיות?) אם אני הייתי אמורה להיות כלואה ימים שלמים עם בעל (סתמו נו, אני יודעת שזו מעולם לא היתה אופציה ריאלית עבורי) וילדים שהמילה "לא" או צמד המילים "לא עכשיו" עוד לא נכנסו להם ללקסיקון ובנוסף היה עלי להעסיק אותם על בסיס שעתי ואין בנמצא (בנמצא=בתקציב) אופר/פיליפינית (מבחינתי גם דוג ווקר זה אחלה), לגמרי הייתי בוחרת להיות בבאסה קלינית. אני אשיר לעצמי בלופ את "לבד על הגג שבתות וחגים" וסביר להניח שאשרוד, אל תתעכבו עלי.
אבל אולי תשימו עין על אלה שאוירת החג נכנסת אליהם חודש לפני הזמן וכל כניסה ויציאה שלהם מהמרחב הציבורי מלווה בברכת חג שמח. אלה חשודים בעיניי יותר לגבי הצורך שלהם בעזרה נפשית.
תקופת החגים מתקיימת בעיקר כדי לאתגר ולבדוק את היכולת שלנו להתלונן על מגוון רחב של תחומי עניין במספר ימים מוגבל.
על כמות האוכל המוגזם שדחסנו, על כל גורם משפחתי שהיה נוכח בסביבתנו במהלך הימים, על כמה קשה להעסיק את הילדים ועל כמה כסף נשפך. התמרמרות (קנאה) על הסתדרות המורים שיצאה לכמעט חודש חופש דקה אחרי החופש הגדול ועל העומס בקניון שמאלץ אותך להתנהל כמו שרלוק הולמס בנסיון לאתר חניה בעזרת מעקב צמוד אחר המשוטטים עם השקיות, שאולי מיצו את חווית מיכל הקטנה בהופעה בקומה ג' ליד דוכן השווארמה.
אם אתה אחד מבני המזל אז היית בנופשון בחו"ל או באילת. מה שיאפשר לך לשפוך אור על כמה יקר לנסוע בחגים וכמה זולים המצרכים בסופר באירופה לעומת הסניף של רמי לוי הקרוב למקום מגוריך.
מזל שנסעת ומוזר שאף אחד לא עלה על זה קודם.
ויש כמובן את עניין המתנות. כולם רוצים לדעת מה קיבלת מהעבודה ובודקים למי יש יותר גדול.
(לא לזה התכוונתי תתביישו!!!)
(לא לזה התכוונתי תתביישו!!!)
כשאתה מתארח אתה מקים ועדה שמורכבת מכל מי שאתה מכיר כדי להגיע להחלטה האם כל ביקור שווה ערך למתנה. ואז אתה מארח וברור לך שראוי שאף אחד לא יגיע בידיים ריקות.
אני יודעת שארוחת החג דורשת טור בנפרד או לפחות פסקה ראויה. אבל אני באה ממשפחה שכבר שנים בורחת ומתפזרת לכל עבר כדי לא להתמודד עם שאלות הרות גורל כגון: מי מכין את השניצלים לילדים, אם קינוח פרווה הוצא כבר מחוץ לחוק (כמו שראוי שיקרה לזוועה הזו) ואצל מי היינו בחג הקודם.
לקחתי על עצמי לעזור במקום העבודה הקודם שלי בערבי חג, אני ואחי (נטושי המשפחה) בארוחה טבעונית בראש השנה, את כיפור אני אעביר בחשיבה על זה שהחיים צריכים לעשות מולי חשבון נפש על מה שהם עוללו לי, כולם יודעים שאין לי על מה לכפר. אה ויש לי יום הולדת בסוכות שאותו אחגוג באיטליה.
אז אתם יכולים להביא אלי כבר את ספטמבר.
האתגר הסתיים עוד לפני שהתחיל.
סמכו עלי שרק עם הרשימה הזו אני יכולה לחפור ולקטר לכם עד פסח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה