האנושות נחלקת בין אנשים ששונאים ימי הולדת ומעדיפים לומר שהחסידה שהביאה אותם לעולם היתה אנלפבית ועל כן אין רישום מדוייק אודות היום בו הם הפציעו לעולם, לבין אלו שחושבים שכל 364 הימים המתקיימים במהלך השנה הינם פרומו ארוך ומיותר ליום חגם, שרק מחוסר תשומת לב טרם הוגדר כיום חג לאומי.
תאריך צאתו של אדם אל העולם תוך כדי צווחות ותלונות אותן הוא ימשיך באופן עיקבי עד ליום מותו, הוא ללא ספק יום חשוב ומלא פוטנציאל.
מדובר על יום ספציפי בשנה שמאפשר לך להתאכזב מכמות אנשים גדולה בו זמנית. כי תמיד מישהו ישכח את המאורע, מישהו לא יזכור שרצית מתנה את הספר: "אוסף שירי נתן אלתרמן" (יודעת שאין מצב שזו דרישה אמיתית, אבל תודו שזה מוציא אותי חכמה), מישהו שרצית לבלות איתו את אותו היום יהיה פתאום עסוק בלהציל את גורל האנושות ויש סיכוי שתגלה שכל האנשים שלא לוקחים את האמירות שלך ברצינות מוגזמת רוב השנה, באופן תמוה דווקא לקחו מאוד ברצינות משפטים שיצאו לך באופן קלישאתי מהפה כגון: "זה כבר לא גיל שחוגגים" ו- "אני באמת לא צריך כלום".
אין לי מושג למה אנחנו מרגישים שהיום הזה אמור לפצות אותנו על עוגמת הנפש והתסכולים שהיו מנת חלקנו במהלך השנה.
אבל בגדול קיימות 2 אופציות: או שאתה מטפח ציפיות שהסיכוי שהסביבה הקרובה אליך תעמוד בהן הוא קלוש ביותר, או שאתה לא מצפה לכלום מאף אחד - כלומר שקרן.
אם אתה שונא ימי הולדת אז זה זמן מעולה לשקוע בדיכדוך מכמות הפרוייקטים שנותרו לך לעשות ברשימת ה- "דברים שאני צריך להספיק עד שאדושם יצטרך שאתייצב לנהל עבורו את שיירת המלאכים", זה זמן מעולה לשאלות קיומיות, חשבון נפש וניתוח מעמיק בגין כל הטעויות שהאנושות עשתה ביחסה כלפיך
(רק אם אתם מחמירים ודכאוניים סטייל שיר של עופר לוי אתם תודו בשגיאות שלכם).
אם אתם אוהבים, רוב הסיכויים שזה יביא אתכם לחגוג "עד לא ידע" כאילו אתם מתת האל לאנושות. למעשה היא החלה לנבוט ולצמוח מהיום שאתם הופעתם בפתח דלתה.
ב 23.9 אני, "מתנת האל לאנושות" (דפק אתכם בלי פתק החלפה) חוגגת יום הולדת.
שמעו, לא יודעת מה אמרתי לכם במהלך השנה ואחת הבעיות שלי (אחת מיני 74757) היא שקשה לדעת מתי אני רצינית. מרוב הומור לא רואים את היער, או משהו כזה...
אבל זו היתה חרא שנה, מגיע לי פיצוי וזה לא מעניין אותי שזה לא מעניין אתכם!!!
אהההה נזכרתייייייי לוקחים אותי לאיטליה.
ובכן נעשה סדר:
האנשים שלוקחים אותי לטיול ואלו שכבר הביאו לי כסף לנסיעה - אתם פטורים.
האנשים שהקדימו והביאו כבר מתנה - תביאו חדשה. אני זקנה ואני שוכחת מהר.
כל השאר, אפ אפ אפ... אני בת 45 אין לי עוד הרבה שנים להתעצבן עליכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה